בולי 'שנת התקשורת הבינלאומית' ברפובליקת טוגו, עיצוב: האחים שמיר (מקור: אורן פייט)
2012
25 בינואר – תגובה שהתקבלה לפוסט אודות תדמית למוזיאון האחים שמיר שעיצבה רותם דיין במסגרת לימודיה במכון הטכנולוגי בחולון:
"שלום,
ראיתי תגובה של שירלי מדינה מדצמבר 2011 ולפיה יש לה בולים של טוגו בחתימת ידו של אחד האחים.
אשתי עבדה ב 1970–1972 כגרפיקאית ביצועיסטית אצל האחים שמיר.
אשתי צולמה כמודל לאחד הבולים שעוצבו לטוגו כשהיא מחזיקה טלפון ביד.
וידוע לנו שיצא בול בטוגו עם תמונתה. הבול עוצב לשנת התקשורת הבי"ל בשנת 1971 לערך,
הייתי מאד שמח לקבל צילום מוגדל של הבול עם חתימתו של אחד האחים.
אשתי עבדה תחת שם נעוריה שרית קורנפלד היום שרית גיא (מאז 1972).
תודה, זאב גיא."
לאחר כשעתיים של חיפושים רכשתי את הבול ב-eBay ושלחתי את תמונתו אל זאב. למחרת התקשר אלי זאב וקישר בין שרית וביני, לשיחה על חייה כגרפיקאית וחוויותיה מסטודיו האחים שמיר.
1970
שרית קורנפלד, גרפיקאית במה"ד (מחלקת הדרכה) בקריה, סיימה עוד יום בבסיס והמתינה לטרמפ בדרכה הביתה.
רכב עוצר, בתוכו נהג יחסית מבוגר שואל לאן היא צריכה להגיע ומציע לה לעלות.
"מה את עושה בצבא" התעניין, ושרית, מפאת סודיות, לא יכלה לפרט מלבד תיאור כללי על תפקידה כגרפיקאית המעצבת ועורכת ספרי הדרכה וחוברות צבאיות.
"ואילו גרפיקאים את מכירה?" שאל.
"בס" ענתה שרית (יוסף בס אצלו עבדה שרית לפני הצבא) "וגם, וגם האחים האלה…"
"האחים שמיר" השלים הנהג את המשפט "אני אחד מהם, וכשתסיימי את הצבא תבואי אלי".
הנהג כך התברר היה גבריאל (גוטל) שמיר.
1971
שרית מסיימת את הצבא ומתקבלת לעבודה בסטודיו האחים שמיר.
"הסטודיו היה ממוקם בדירה ברחוב מזא"ה, בקומה השניה" (בית אנגל ברחוב רוטשילד 84 פינת מזא"ה א.פ.).
"חדר אחד לגבריאל, חדר למקס וחדר נוסף לצוות בו היינו שניים, אני וגרפיקאי בשם מריין"
"גבריאל עיצב את כל החומרים לעסיס"
"הוא היה די מבוגר והיד שלו כבר לא הייתה יציבה"
"הצעתי לעזור לו, וקיבלתי על עצמי את עיצוב החומרים עבור החברה – אצל שמיר זו הייתה אמנות"
שרית בתקופת עבודתה בסטודיו האחים שמיר (מקור: שרית וזאב גיא)
1972
"באחד הימים פנה אלי גבריאל ושאל: את מוכנה שאצלם אותך לבול?"
האחים עיצבו בולים עבור מדינות שונות והשתמשו בצילומים כמתווה לאיורים. למרות זאת השאלה הפתיעה את שרית כיוון שהבול הוזמן על ידי רפובליקת טוגו באפריקה ושרית הייתה צעירה ולבנה.
הבול תחת הכותרת 'וידיאו-טלפון' (בתמונה למעלה משמאל), עוצב לרגל שנת התקשורת הבינלאומית ותמונתה של שרית מופיעה עליו כפי שצולמה.
סט התמונות שצולמו עבור הבול – למטה, התמונה שנבחרה (מקור: שרית וזאב גיא)
עם סיום עבודתה בסטודיו האחים שמיר בשנת 1972, ולמרות התנגדות הוריה שתמשיך במקצוע הגרפיקה והציור, התעקשה שרית והחלה ללמוד בויצו צרפת במסלול שנקרא אז 'אמנות שימושית'. ביה"ס היה ממוקם בפינת הרחובות יגאל אלון ונחלת יצחק בתל-אביב. בתקופת לימודיה זכתה בפרס 'קרן שרת לאמנים צעירים'.
"רציתי להמשיך לבצלאל וההורים אמרו לא",
"רציתי להוכיח שגם בגרפיקה אפשר להרוויח כסף ועבדתי בין היתר אצל ניסן לוינגר ובסטודיו של אוטה וליש"
כל חייה המקצועיים עבדה שרית כגרפיקאית, אך ככל שהמחשב חדר והתפתח היא הלכה והתרחקה מהתחום עד פרישתה בשנת 1998. כיום היא מציירת כתחביב ומאוד נהנית מזה.
שרית וזאב, תודה.
